ריח רע מהפה של כלב או חתול: מה זה אומר ומאיפה מתחילים

ריח רע מהפה הוא אחד הדברים שהכי מהר מתרגלים אליהם. הוא מופיע לאט, נעשה חלק מהבית, ובשלב מסוים כבר לא שמים לב אליו עד שאורח מעיר.

זה חבל, כי ריח מהפה הוא אחד הסימנים הכי מוקדמים שיש. הוא מדווח על מה שקורה בקיבה ולא רק על מה שקורה בפה.

המדריך הזה עובר על מה בתזונה מייצר ריח, מה מוריד אותו, מתי זה בכלל לא נושא של אוכל, ומה מצפים לראות אחרי שינוי.

לפני הכל: מתי פונים לווטרינר

יש ריח מהפה שאינו נושא של תפריט, ואותו לא בודקים בבית:

• ריח שהופיע בבת אחת ולא נבנה לאורך חודשים.
• ריור, כאב בלעיסה, או לעיסה רק מצד אחד של הפה.
• חניכיים אדומות, מדממות, או שן שנראית שבורה.
• סירוב לאכול שמופיע ביחד עם הריח.
• שתייה מרובה שלא הייתה קודם, סימן אפשרי לבעיה בכליות.
• הקאות שחוזרות, או שינוי פתאומי במשקל.

ריח מהפה הוא סימן שימושי בדיוק מפני שהוא מוקדם. הוא שווה בדיקה, ולא שווה המתנה.

השאלה הראשונה: מה יש בקערה

לפני שמחפשים סיבה אצל החיה, בודקים מה היא אוכלת היום. למזון יבש תעשייתי ולאוכל טבעי מלא יש התנהגות שונה לגמרי בתוך הגוף, ולכן אותו סימן על שני סוגי האוכל הוא שתי בעיות שונות.

מזון יבש הוא מזון שהוציאו ממנו את הנוזלים, וכדי להתעכל הוא זקוק להם בחזרה. מאז 2017 אנחנו רואים אצל חיות שמגיעות אלינו ממזון יבש שרשרת שחוזרת על עצמה. רוב בעלי החיות מכירים את החוליות שלה בנפרד, בלי לחבר ביניהן:

• החיה שותה יותר. הגוף צריך להחזיר לעצמו את הנוזלים שהמזון היבש לקח ממנו.
• המזון תוסס במקום להתעכל. מסה יבשה שתפחה ויושבת בקיבה מתחילה לתסוס. תסיסה היא לא עיכול, היא תהליך אחר שתופס את מקומו.
• חלק גדול מהמזון לא באמת מתפרק. ומה שלא התפרק, הגוף לא יכול לספוג.
• הרבה ממנו יוצא החוצה. הרבה פסולת פירושה שהרבה מהמזון עבר דרך הגוף בלי לתת לו כלום.

התהליך עצמו מסביר גם למה ייצור של מזון יבש מחייב להוסיף ויטמינים בסוף. המזון עובר אקסטרודציה, בישול בלחץ ובחום של מעל 120 מעלות, והחום הזה הורס חלק מהערכים התזונתיים. מה שנהרס מוחזר בסוף בצורת תערובת ויטמינים ומינרלים. איך קוראים תווית של מזון לחיות מחמד מסביר איפה זה מופיע על השק.

בהקשר של ריח, החוליה האחרונה בשרשרת היא זו שחשובה. מזון שתוסס בקיבה ולא מתפרק עד הסוף מייצר ריח, והריח הזה עולה כלפי מעלה. זו הסיבה שריח מהפה וסירחון חזק מהקקי מופיעים כמעט תמיד ביחד: שניהם מדווחים על אותו דבר בדיוק, על אוכל שלא נוצל.

ריח מהפה כסימן של כמות

ברשימת הסימנים שהכמות היומית גדולה מדי, ריח רע מהפה מופיע לצד עלייה במשקל, עייפות אחרי אכילה, סירחון חזק מהקקי וקקי רך וגדול.

מי שרואה שניים או שלושה מהם ביחד לא צריך לחפש רחוק. הגוף מקבל יותר ממה שהוא יכול לעבד, והעודף יוצא בדרכים שלו.

הכמות היומית מחושבת כך: משקל הגוף בקילוגרמים כפול אחוז הצריכה כפול 10, והתוצאה בגרמים. כלב בוגר גדול במצב גוף תקין ובפעילות בינונית עומד על 2.5%, כלומר כלב של 30 קילו מקבל 750 גרם ביום בשתי ארוחות. מדריך הכמויות מחזיק את הטבלאות המלאות.

מה שנכנס בין הארוחות

חטיפים הם קלוריות לכל דבר, וגם חטיף טבעי נספר בחשבון. הכלל הוא שחטיפים לא עוברים 10% מהקלוריות היומיות, וביום עם חטיפים מפחיתים מהארוחה הרגילה.

בבית שבו החטיפים לא נספרים, הכמות היומית האמיתית גדולה בהרבה מזו שרשומה, וריח מהפה הוא לרוב הסימן הראשון שמסגיר את זה.

עצמות: טחונות מול שלמות

הרבה בעלי כלבים פונים לעצם כפתרון לריח ולשיניים. כאן חשוב להפריד בין שתי צורות שונות לגמרי של אותו חומר גלם.

עצמות בקר שלמות קשות מדי, והסיכון שהן ישברו לשברים חדים גבוה. בתזונה טבעית הן מגיעות טחונות דק ומעורבות באוכל, וכך הן בטוחות ומספקות את המינרלים בצורה שהגוף סופג ביעילות. עצמות בקר טחונות מספקות סידן בריכוז גבוה, כ-900 עד 1000 מיליגרם ל-100 גרם.

עצמות מבושלות שלמות אסור לתת. עצם טחונה היא מינרל. עצם שלמה היא סיכון.

מה עוד בתפריט נוגע לפה

גזר מביא איתו סיבים שעובדים על השיניים תוך כדי לעיסה, ובנוסף בטא קרוטן, צבען צמחי שהגוף ממיר לויטמין A לפי הצורך. ויטמין A עובד גם על חידוש תאי העור והריריות, כלומר גם על הרקמה שבתוך הפה.

בצד של מערכת העיכול, כרס ירוקה מביאה חיידקים ידידותיים, אנזימי עיכול, חומצות שומן קצרות שרשרת ו-L-גלוטמין. מיקרוביום מאוזן, כלומר אוכלוסיית החיידקים במעי, הוא חלק מהסיפור של הריח ולא רק של היציאות.

טריות האוכל וההיגיינה של הקערה

לפני שמחפשים סיבות עמוקות, בודקים את השרשרת הפשוטה של מה שמגיע לפה:

• מפשירים במקרר, 12 עד 24 שעות, או במים פושרים ולא חמים למשך 30 עד 60 דקות. לא במיקרוגל ולא על השיש.
• אוכל מופשר נשמר עד 3 ימים במקרר, ולא מערבבים שאריות משתי אריזות שונות.
• מה שנשאר בקערה מעל שעה נזרק. עד שעה אפשר להחזיר למקרר לארוחה הבאה.
• שוטפים את הקערה אחרי כל ארוחה. קערה שנשטפת פעם ביום מחזיקה שכבה שמריחה בפני עצמה.
• בקיץ הישראלי, בחום של 30 מעלות ומעלה, השיש מפסיק להיות אזור אחסון בכלל.

ואם מופיע ריח חריף או שונה מהרגיל, צבע אפור או חום כהה, מרקם דביק או רירי או סימני עובש, לא מאכילים. כשיש ספק, זורקים. מדריך האחסון וההפשרה מפרט את הכללים.

מה מצפים לראות אחרי שינוי

אצל חיות שעברו לאוכל טבעי מלא, הסדר שמדווחים עליו הוא קבוע. בשבוע הראשון הקקי נעשה מוצק יותר, עם פחות נפח ופחות ריח, ויש פחות גזים. בחודש הראשון הפרווה מבריקה יותר והעור פחות יבש. הריח הרע מהפה נעלם בשלב מאוחר יותר, בערך בחודש השלישי.

זה הסדר הטבעי של הדברים. מערכת העיכול מתייצבת קודם, והפה מדווח על זה אחר כך. מי שמצפה לשינוי בשבוע הראשון יתאכזב בלי סיבה.

איך בודקים בבית, לפי הסדר

• קודם כל, מסתכלים בקערה. מזון יבש תעשייתי או אוכל טבעי מלא.
• בודקים אם הריח מגיע לבד או בחבילה. ריח ביחד עם עלייה במשקל, עייפות אחרי אכילה וקקי רך וגדול מצביע על כמות.
• בודקים את הכמות מול הטבלה לפי משקל, גיל, פעילות ומצב גוף.
• מורידים הכל מלבד הארוחות לשבוע, וסופרים את החטיפים.
• מסדרים את ההפשרה, את הזמנים ואת שטיפת הקערה.
• מרימים את השפה ומסתכלים. חניכיים, שיניים, אבנית. מה שנראה שם לא מטופל דרך הקערה.

שאלות נפוצות

כמה זמן עד שהריח יורד? אם הסיבה הייתה כמות או חטיפים, בדרך כלל שבוע עד שבועיים. אם מדובר במעבר סוג אוכל, הדיווחים מצביעים על החודש השלישי.

מותר לתת עצם כדי לנקות שיניים? לא עצם שלמה, ובוודאי לא עצם מבושלת. בתזונה טבעית העצם מגיעה טחונה ומעורבת באוכל, ושם היא מינרל ולא כלי ניקוי.

הריח חזר אחרי שכבר נעלם. מה קרה? בודקים שלושה דברים שחוזרים בשקט: חטיפים שנכנסו מחדש לשגרה, כמות שלא עודכנה אחרי שינוי במשקל או אחרי סירוס, וקערה שהפסיקו לשטוף אחרי כל ארוחה.

לחתול יש ריח חזק יותר מלכלב. זה נורמלי? ריח קבוע וחזק הוא לא תכונה של המין. אצל חתול, ריח מהפה ביחד עם סירוב לאכול או ריור הוא סיבה לבדיקה וטרינרית ולא להמתנה.

אפשר לצחצח שיניים לכלב? אפשר, וזה לא מחליף את הבדיקה של מה שנכנס לפה. ריח שמקורו בקיבה לא נפתר במברשת.

השורה התחתונה

ריח רע מהפה מדווח על מה שקורה במערכת העיכול לפני שהוא מדווח על מה שקורה בשיניים. אוכל שלא מתפרק עד הסוף מייצר ריח, והריח יוצא משני הכיוונים.

הסדר לבדיקה קצר: מה יש בקערה, כמה יש בה, מה נכנס מחוץ לה, ואיך האוכל מופשר ומוגש. ורק אחר כך מרימים את השפה ומסתכלים.

ריח הוא דוח יומי. כדאי לקרוא אותו בזמן שהוא עוד מוקדם.

מה עושים עכשיו

אם הריח הופיע לאחרונה, או שהוא חזק במיוחד, זה מתחיל אצל הווטרינר ולא בקערה. בדיקת פה ושיניים קודמת לכל שינוי בתפריט.

ואם הפה כבר נבדק והוא תקין, לעיסה יומית על עצם אמיתית עושה לשיניים את מה שהאוכל לא עושה.

לעצמות וללעיסה לבדוק את הכמות היומית