מה במאמר
כלב שמן מרזה כשהוא מקבל כל יום קצת פחות ממה שהוא שורף, במשך כמה שבועות. בפועל זה שלושה דברים: לשקול את האוכל במקום להעריך, לספור את החטיפים כחלק מהמנה, ולהוסיף תנועה בהדרגה. אצלנו, אצל כלבים שעברו לאוכל טבעי ושהבעלים התחילו לשקול את המנה, זה בדרך כלל כל מה שצריך.
איך יודעים שהכלב באמת שמן?
המשקל לבד לא אומר הרבה, כי כל גזע בנוי אחרת. במקום זה עושים שלוש בדיקות של דקה, בבית:
- צלעות. מעבירים יד על הצד של בית החזה בלי ללחוץ. בכלב במשקל תקין מרגישים את הצלעות בקלות, מתחת לשכבה דקה. אם צריך ללחוץ כדי למצוא אותן, יש עודף.
- מותן. מסתכלים על הכלב מלמעלה כשהוא עומד. אחרי הצלעות הגוף צריך להיות צר יותר. אם הקו ישר או רחב, יש עודף.
- בטן. מסתכלים מהצד. הבטן צריכה לעלות קצת מבית החזה לכיוון הרגליים האחוריות. בטן שתלויה בקו ישר או נמוך יותר היא עודף.
שתיים מתוך שלוש בדיקות שמראות עודף, זה כלב שמן. גם אם "הוא תמיד היה ככה".
למה כלבים משמינים?
- יותר מדי אוכל. הסיבה הנפוצה ביותר, ובהפרש גדול. כוס מדידה "בערך", קערה שתמיד מלאה, או מנה שנקבעה כשהכלב היה גור ולא השתנתה מאז.
- חטיפים ושאריות מהשולחן. חתיכת גבינה קטנה לבן אדם היא הרבה לכלב קטן. וכשכמה בני בית נותנים, אף אחד לא סופר.
- מעט תנועה. טיול קצר לצרכים הוא לא פעילות.
- עיקור או סירוס. אחריהם הרבה כלבים צריכים פחות אוכל מקודם, והמנה נשארת אותה מנה.
- גיל. כלב מבוגר זז פחות ושורף פחות.
מה עושים בבית: תוכנית של שבועיים
- שוקלים את הכלב ורושמים. כלב קטן שוקלים על הידיים: עולים על המשקל איתו ובלעדיו, ומחסרים. כלב גדול, במשקל של חנות חיות או מרפאה.
- שוקלים את האוכל במשקל מטבח. לא בכוס, לא בעין, לא "חצי שקית". זה השינוי שעושה הכי הרבה, ורוב הבעלים מגלים בו שהכלב קיבל יותר ממה שחשבו.
- קובעים כמות יומית אחת. במחשבון ההאכלה מזינים את נתוני הכלב ומקבלים כמות יומית בגרמים. לכלב שמן מזינים את המשקל שהוא צריך להיות בו, לא את המשקל של היום. הכמות שיוצאת כוללת הכול, גם את החטיפים.
- מורידים בהדרגה. לא חותכים חצי מנה ביום אחד. ירידה קטנה בכמות, ושקילה אחרי שבועיים. כלב שמרזה לאט שומר על השרירים ולא מסתובב רעב.
- מחליפים את החטיפים. פחות חטיפים, קטנים יותר, ועדיף מרכיב אחד בלי שומן מיותר. אצלנו הפתרון הקבוע לכלבים בדיאטה הוא ריאות בקר מיובשות: חלבון רזה, שוברים לחתיכות קטנות, וזה מספיק לכלב בתור פרס. אפשר גם לקחת חלק מהמנה היומית ולהשתמש בה כחטיף באילוף.
- מפסיקים אוכל מהשולחן, ומסכמים על זה עם כל בני הבית. אחד שנותן בשקט מבטל את העבודה של כולם.
- מוסיפים תנועה לאט. עוד עשר דקות הליכה ביום, משחק קצר בבית. לכלב כבד מאוד או מבוגר לא מוסיפים ריצות וקפיצות בבת אחת, כדי לא להעמיס על המפרקים.
- שוקלים שוב כל שבועיים. ירידה איטית וקבועה היא ירידה טובה. אם אין שינוי אחרי חודש, מורידים עוד קצת.
מה לא עושים?
- לא מרעיבים ולא מדלגים על ימים שלמים.
- לא עוברים לארוחה אחת גדולה ביום. עדיף שתי ארוחות קטנות, הכלב שבע יותר זמן.
- לא נכנעים לעיניים המבקשות. כלב שמבקש אוכל הוא לא בהכרח כלב רעב. לפעמים הוא רוצה תשומת לב, וטיול קצר או משחק עושים את העבודה.
מתי זה לא דיאטה אלא משהו אחר?
אם הכלב השמין מהר בלי שום שינוי באוכל או בפעילות, אם הבטן נפוחה אבל שאר הגוף לא שמן, אם הוא שותה ומשתין הרבה יותר מהרגיל, או אם הוא עייף מאוד והפרווה נושרת, זה לא עניין של כמות. במצב כזה הולכים לווטרינר לבדיקה לפני שמתחילים לצמצם.
איך אוכל טבעי קשור לזה?
אוכל טבעי לא מרזה מעצמו. גם ממנו אפשר לתת יותר מדי. מה שהוא כן נותן: רואים בדיוק מה יש בקערה, מודדים את המנה בגרמים, ואוכל עם הרבה לחות ממלא את הקערה ואת הבטן גם כשהכמות מדויקת. בלי קמח ובלי סוכרים שמוסיפים קלוריות ריקות. כל אלה עוזרים להתמיד, ומה שקובע בסוף הוא הכמות הכוללת ביום, כולל החטיפים.
רוצים להבין איך מתאימים את הכמות שלב אחרי שלב? יש לנו מדריך: עלייה במשקל אצל כלבים וחתולים: איך מתאימים את כמות האוכל?