כלב שמקיא קצף לבן, בדרך כלל בבוקר או הרבה שעות אחרי הארוחה, מקיא קיבה ריקה. הקצף הוא ריר ומיצי קיבה שהצטברו בלי אוכל לעבוד עליו. קצף צהוב הוא אותו דבר, עם תוספת של מרה שחזרה מהמעי לקיבה. ברוב המקרים זו לא מחלה. זה כלב שהקיבה שלו נשארה ריקה יותר מדי זמן, והפתרון נמצא בלוח הזמנים של הארוחות.
למה זה קורה דווקא בבוקר
הקיבה של הכלב מייצרת חומצה כל הזמן, גם כשאין בה אוכל. כשהארוחה האחרונה הייתה בשש בערב והבאה רק בשמונה בבוקר, החומצה והריר מצטברים במשך 14 שעות ומגרים את דופן הקיבה. הכלב מרגיש בחילה, מתחיל לרייר, ובסוף מקיא את מה שיש: קצף לבן. אם המרה הספיקה לזלוג מהמעי אחורה, הקצף יוצא צהוב או צהבהב ומריח חמוץ.
אצל כלב שאוכל ארוחה אחת ביום זה נפוץ במיוחד. אצל כלב שמקבל שתיים או שלוש ארוחות קטנות זה כמעט לא קורה.
סיבות אחרות לקצף
לא כל קצף הוא קיבה ריקה. כדאי לעבור על הרשימה הזאת לפני שמחליטים:
- הכלב שתה הרבה מים בבת אחת, למשל אחרי ריצה, והקיא מים עם קצף. זה עובר לבד.
- הכלב אכל דשא. דשא מגרה את הקיבה, ולפעמים יוצא יחד עם קצף.
- הכלב בלע משהו שמגרד בגרון או נתקע: חתיכת עצם, חלק מצעצוע, קיסם. אז זו בדרך כלל לא הקאה אלא ניסיונות שיעול והקאה חוזרים, עם קצף לבן וריור.
- שיעול חזק ויבש שנגמר בקצף לבן. זה נראה כמו הקאה, אבל זה שיעול, ואם הוא חוזר כמה ימים בודקים אותו.
- הבטן התנפחה והכלב מנסה להקיא ולא יוצא כלום, רק קצף. זה מצב חירום, ועליו בהמשך.
מה עושים בבית
אם הכלב הקיא קצף פעם אחת, ואחרי זה הוא ערני, מכשכש ורוצה לאכול, הדבר הראשון שמשנים הוא לוח הזמנים.
מחלקים את הכמות היומית לשתיים או שלוש ארוחות. לא נותנים יותר אוכל, רק מפזרים אותו על פני היום. ארוחה קטנה בערב, מאוחר ככל האפשר, היא השינוי שעוזר הכי הרבה לכלב שמקיא קצף בבוקר. אם הכלב מקיא לפני ארוחת הבוקר, אפשר להקדים אותה, או לתת ביס קטן מיד כשקמים ואת השאר אחרי הטיול.
כמה אוכל לתת בכל ארוחה? מחשבים לפי המשקל, הגיל ורמת הפעילות, ואז מחלקים. מחשבון ההאכלה נותן את הכמות היומית בגרמים, ומשם רק מחלקים למספר הארוחות.
אחרי ההקאה עצמה לא צמים יום שלם. כלב בריא שהקיא קצף לא צריך צום, הוא צריך ארוחה קטנה. הקיבה הריקה היא הבעיה, לא הפתרון. מים נותנים בכמויות קטנות, כדי שלא ילגום הכול בבת אחת ויקיא שוב.
איך האוכל עצמו קשור
האוכל הטבעי שאנחנו מייצרים מגיע כמו שהוא: בשר, איברים פנימיים, מעט ירקות ופירות, מאודים בתוך האריזה עם כ-70% לחות. אוכל כזה מתעכל מהר יותר ממזון יבש, ולכן גם יוצא מהקיבה מהר יותר. זה יתרון בכל דבר, חוץ מדבר אחד: כלב שאוכל אוכל טבעי פעם ביום יישאר עם קיבה ריקה יותר שעות מכלב שאוכל גרגרים. לכן לכלבים שאוכלים אצלנו אנחנו תמיד ממליצים על שתי ארוחות לפחות.
בפועל זה נוח: המנות שלנו ארוזות ב-500 גרם, ואפשר לפתוח שקית אחת בבוקר, לתת חצי, ולשמור את החצי השני במקרר לערב. למשל מארז 6 ק"ג הודו פירות וירקות: 12 שקיות, וכל שקית נחלקת בקלות לשתי ארוחות.
ועוד דבר שאנחנו רואים הרבה: כלב שעבר למזון טבעי בבת אחת, בלי מעבר הדרגתי, לפעמים מקיא מרה בימים הראשונים. זה לא האוכל, זה הקצב. עוברים לאורך שבוע, ולא מערבבים כמה טעמים בזמן המעבר.
מתי זה דחוף
נוסעים לווטרינר בלי לחכות אם הבטן נפוחה וקשה והכלב מנסה להקיא ולא יוצא כלום, אם יש דם בקצף, אם הכלב מקיא שוב ושוב במשך היום או לא מצליח להחזיק גם מים, אם הוא חלש או לא רוצה לקום, או אם יש חשד שבלע משהו. גם כלב שמקיא קצף כל בוקר במשך שבוע, למרות ששיניתם את לוח הארוחות, צריך בדיקה. משהו אחר דורש תשובה.
בקצרה
קצף לבן או צהוב ברוב המקרים אומר קיבה ריקה. מחלקים לשתיים או שלוש ארוחות, מוסיפים ארוחה קטנה בלילה, ובודקים את הכמות במחשבון. אם מה שיוצא הוא לא קצף אלא אוכל, או אם ההקאה חוזרת גם אחרי השינוי, המדריך המלא שלנו על כלב שמקיא עובר על כל הסיבות לפי הסדר.
