יציאות רכות אצל כלב או חתול: מה בודקים ואיך מתאימים את ההאכלה?

כשמופיעות יציאות רכות אצל כלב או חתול, כדאי לבדוק מה הוא אוכל, האם התפריט השתנה לאחרונה וכמה אוכל וחטיפים הוא מקבל לאורך היום. קצב המעבר בין מזונות, הכמות היומית ורגישות לחלבון הם בין הדברים שנבחן במדריך. לפני שמתחילים לשנות את התפריט, חשוב להכיר גם את המצבים שבהם פונים לווטרינר.

מתי פונים לווטרינר?

יש מצבים שבהם לא מנסים לפענח כלום בבית. פונים לווטרינר מיד אם מופיע אחד מאלה:

• דם בצואה או בהקאה
• הקאות חוזרות
• חולשה חריפה או סירוב לשתות
• נפיחות של הפנים או קושי בנשימה

ופונים באופן רגיל אם השלשול נמשך מעל שבוע, אם יש ירידה במשקל, או אם התסמינים חוזרים למרות שינוי בתפריט. גור צעיר מאוד וחיה מבוגרת מאוד מאבדים נוזלים מהר יותר, ואצלם ממתינים פחות.

איך נראית יציאה תקינה?

יציאה תקינה היא מוצקה, שומרת על הצורה כשמרימים אותה, ולא גדולה במיוחד ביחס לכמות שהחיה אוכלת. גם הריח הוא נתון: ריח חזק במיוחד מעיד בדרך כלל שהגוף לא מנצל חלק מהמזון, והוא יוצא כמו שנכנס.

בבדיקת הכמות היומית מתייחסים גם לשני המצבים הבאים:

• קקי רך וגדול, עם ריח חזק - סימן מוכר לכמות יומית גדולה מדי.
• קקי יבש מאוד וקשה - סימן לכמות קטנה מדי.

צואה כהה יכולה להיות קשורה גם למזון עשיר. לצד הצבע, כדאי להתייחס למרקם, לתדירות היציאות ולשינויים שחלו בתפריט.

שינוי שנמשך יום או יומיים וחולף מעצמו הוא בדרך כלל אירוע נקודתי. כשהשינוי נמשך שבוע ומעלה, כדאי לבחון את דפוס ההאכלה ואת התסמינים שחוזרים איתו.

למה מתחילים בבדיקת המזון שבקערה?

כדי לבדוק את הקשר בין התזונה ליציאות, מתחילים במזון שהכלב או החתול אוכל כיום. בגישה של האו ומיאו אנחנו מבחינים בין חיה שאוכלת מזון יבש תעשייתי לבין חיה שכבר אוכלת אוכל טבעי מלא, ומתאימים לכך את סדר הבדיקה.

מה קורה למזון יבש בתוך הקיבה

מזון יבש הוא מזון שהוציאו ממנו את הנוזלים, וכדי להתעכל הוא זקוק להם בחזרה. מאז 2017 אנחנו רואים אצל חיות שמגיעות אלינו ממזון יבש שרשרת שחוזרת על עצמה. רוב בעלי החיות מכירים את החוליות שלה בנפרד, בלי לחבר ביניהן:

• החיה שותה יותר. הגוף צריך להחזיר לעצמו את הנוזלים שהמזון היבש לקח ממנו. צמא גדול וקבוע לאורך היום הוא סימן, לא תכונה של הכלב.
• המזון תוסס במקום להתעכל. מסה יבשה שתפחה ויושבת בקיבה מתחילה לתסוס. תסיסה היא לא עיכול, היא תהליך אחר שתופס את מקומו.
• חלק גדול מהמזון לא באמת מתפרק. ומה שלא התפרק, הגוף לא יכול לספוג. נשאר לו רק להוציא אותו.
• יוצא הרבה, ויוצא רך. כמות היציאה והמרקם שלה הם התוצאה הישירה של כמה מהמזון באמת נוצל. הרבה פסולת פירושה שהרבה מהמזון עבר דרך הגוף בלי לתת לו כלום.

זו גם הסיבה שייצור של מזון יבש מחייב להוסיף ויטמינים בסוף. המזון עובר תהליך שנקרא אקסטרודציה, בישול בלחץ ובחום של מעל מאה ועשרים מעלות, והחום הזה הורס חלק מהערכים התזונתיים. מה שנהרס מוחזר בסוף בצורת תערובת ויטמינים ומינרלים. איך קוראים תווית של מזון לחיות מחמד מסביר איפה זה מופיע על השק.

כשחיה אוכלת מזון יבש והיציאות שלה רכות לאורך זמן, אנחנו בוחנים תחילה את סוג המזון.

אם היא כבר אוכלת אוכל טבעי מלא, ממשיכים לבדוק את קצב המעבר, הכמות, התוספות והחלבון.

האם המעבר למזון החדש היה מהיר מדי?

במעי חיה אוכלוסייה של חיידקים שנקראת מיקרוביום ומשתתפת בעיכול המזון. היא מסתגלת לתפריט שהחיה אוכלת, ותהליך ההסתגלות לוקח ימים.

כשמחליפים מזון בבת אחת, המיקרוביום נאלץ להסתגל מחדש בבת אחת. התוצאה הצפויה היא שלשולים קלים עד בינוניים, גזים, לפעמים סירוב לאכול ולפעמים הקאה מקרית. זה בדרך כלל חולף תוך חמישה עד שבעה ימים.

כדי לתת למערכת העיכול זמן להסתגל, אנחנו ממליצים על מעבר הדרגתי לאורך שבוע:

• ימים 1 עד 2: רבע מהמנה מהמזון החדש, שלושה רבעים מהמזון הקודם.
• ימים 3 עד 4: חצי חצי.
• ימים 5 עד 6: שלושה רבעים חדש, רבע קודם.
• יום 7: מעבר מלא.

אם מופיעות יציאות רכות במהלך המעבר, לא ממשיכים להגדיל את חלקו של המזון החדש. נשארים באותו יחס עוד יום או יומיים, ורק אחר כך ממשיכים. לפי הצורך, מאריכים את המעבר בחמישה עד שבעה ימים נוספים.

במהלך השבוע הזה שומרים על תפריט קבוע: בלי החלפת טעמים, חטיפים או שאריות מהצלחת. כך קל יותר להבין למה הגוף מגיב.

האם הכמות היומית מתאימה?

כמות המזון היא אחד הדברים שכדאי לבדוק כשיש יציאות רכות, גם אם לא הוחלף המזון. בחישוב מתייחסים למשקל, לגיל, לרמת הפעילות ולמצב הגוף.

הכמות היומית הנכונה אינה ניחוש ואינה מה שכתוב על השק. היא מחושבת לפי משקל הגוף, גיל, רמת פעילות ומצב גוף. כלב בוגר מעל עשרה קילו, בפעילות בינונית ובמצב גוף תקין, מקבל שניים וחצי אחוזים ממשקל גופו ביום. כלב של עשרים קילו, למשל, מקבל חמש מאות גרם ביום, בשתי ארוחות.

כלבים קטנים מעשרה קילו וחתולים בוגרים צורכים אחוז גבוה יותר ביחס למשקלם, וגורים צורכים הרבה יותר: גור בן שלושה חודשים מקבל שמונה אחוזים ממשקלו ביום.

כדי להעריך את מצב הגוף, מניחים ידיים על הצלעות. במצב גוף תקין אפשר להרגיש אותן בקלות מתחת לשכבת שומן דקה. אם צריך ללחוץ כדי למצוא אותן, יש עודף משקל. במבט מלמעלה אמורות להיראות מותניים אחרי הצלעות, ובמבט מהצד הבטן אמורה להתעגל כלפי מעלה.

כשיש עודף משקל והמטרה היא ירידה, החישוב נעשה לפי משקל היעד ולא לפי המשקל הנוכחי.

מה נאכל בין הארוחות?

גם חטיף טבעי מוסיף קלוריות לתפריט. הכלל המקובל הוא שחטיפים לא עוברים עשרה אחוזים מהצריכה היומית, וביום שבו ניתנו הרבה חטיפים מפחיתים מהארוחה עצמה.

לפעמים כמה אנשים בבית נותנים חטיפים ושאריות, בלי לדעת מה כבר ניתן קודם. כדי לבדוק את ההשפעה שלהם, משאירים למשך שבוע רק את הארוחות הקבועות ורושמים מה נאכל. כך אפשר לעקוב אחרי השינוי בלי להחליף במקביל גם את המזון.

מתי בודקים רגישות או אלרגיה לחלבון?

אלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון לחלבון מסוים. רגישות מתייחסת כאן לבעיה בעיכול שאינה מערבת את מערכת החיסון. דלקת מעי כרונית היא מצב נפרד משניהם.

נתון אחד מפתיע רבים: רק עשרה עד חמישה עשר אחוזים מהחיות עם אלרגיה לאוכל מראות תסמיני עיכול. הרוב המכריע מראה תסמינים בעור, כמו גירוד מתמשך, דלקות אוזניים חוזרות ונשירת פרווה. כלומר, יציאות רכות לבדן הן דווקא הסימן הפחות אופייני לאלרגיה.

כשכן מדובר ברגישות לחלבון, החלבונים הנפוצים אצל כלבים הם בקר, חלב ומוצריו, עוף וחיטה. הרגישות היא לחלבון עצמו, לא לסוג המזון: חיה שרגישה לעוף תגיב לעוף גם במזון יבש וגם במזון טבעי.

הדרך המקובלת לבדוק היא תפריט שמוציא רכיבים אחד אחד, שנקרא תפריט אלימינציה: שמונה עד שתים עשרה שבועות של חלבון אחד שהחיה לא אכלה מעולם, בלי שום תוספת. זה תהליך ארוך, והוא לא הצעד הראשון. הוא נכון רק אחרי שנבדקו המעבר, הכמות והחטיפים.

איך ניגשים לשלשול קל אצל כלב בוגר?

בגישה של האו ומיאו, כשמדובר בשלשול קל אצל כלב בוגר ובריא בדרך כלל, נהוג להתחיל בצום ממזון למשך 12 עד 24 שעות, לפי עוצמת השלשול, כשמים זמינים לאורך כל הזמן. לאחר מכן מגישים אורז לבן מבושל שלא נשטף לפני הבישול, לצד חזה עוף מבושל או דג לבן מבושל ללא עצמות.

אנו משתמשים באורז לבן לא שטוף כדי לשמור גם על העמילן שעל פני הגרגרים, כחלק מהתפריט הזמני שאנו נותנים במצב הזה.

הגישה הזאת מתייחסת למצב קל אצל כלב בוגר ובריא בלבד. היא אינה מיועדת לחתולים, לגורים, לכלב חולה או למצב של שלשול חמור, ואינה מחליפה את הפנייה לווטרינר במצבים שתוארו בתחילת המדריך.

כל השלבים, כולל היחס בין החלבון לאורז, מספר הארוחות והחזרה לאוכל הרגיל, מפורטים במאמר מה לתת לכלב משלשל לאכול.

איך עוקבים אחרי התזונה והיציאות?

• קודם כל, מסתכלים בקערה. מזון יבש תעשייתי או אוכל טבעי מלא. התשובה קובעת אם בכלל יש טעם לעבור על ארבע הסיבות.
• שבוע אחד בלי לשנות כלום. רושמים כל יום מה החיה אכלה, כמה, באיזו שעה, ואיך נראתה היציאה.
• שוקלים. פעם בחודש, באותו יום ובאותה שעה. חיה קטנה עולה על משקל מטבח. עם כלב גדול עולים יחד על משקל רגיל, רושמים, שוקלים לבד ומחסרים.
• בודקים את הכמות מול הטבלה לפי משקל, גיל, פעילות ומצב גוף.
• מורידים הכל מלבד הארוחות לשבוע.
• משנים דבר אחד בכל פעם ומחכים לפחות שבוע לפני השינוי הבא. מי שמשנה שלושה דברים ביחד לא ילמד כלום.

אילו רכיבים במזון קשורים לפעילות מערכת העיכול?

מלבד הכמות וסוג החלבון, יש במתכון רכיבים שנועדו לתמוך בפעילות מערכת העיכול.

קירשה (כרס ירוקה)

כרס היא קיבת הפרה או הכבש, ובמצבה הירוק, כלומר ללא הלבנה תעשייתית, נשארים בתוכה חיידקים מועילים שנקראים פרוביוטיקה, ואנזימי עיכול, החלבונים שמפרקים את המזון לחלקים שהגוף יכול לספוג. יש בה גם חומצות שומן קצרות שרשרת שמזינות ישירות את תאי דופן המעי, וחומצת אמינו בשם אל גלוטמין, שמשמשת חומר בניין לשיקום דופן מעי פגועה.

הלבנה מנקה את הכרס ומשנה את צבעה ללבן, אך הורגת בדרך גם את החיידקים והאנזימים.

דלעת

דלעת מופיעה בהמלצות גם לשלשול וגם לעצירות. הסיבים המסיסים שבה סופחים מים ויוצרים ג'ל, שמשפיע על קצב המעבר ועל הלחות במעי. מאה גרם דלעת מכילים עשרים ושש קלוריות, ולכן היא מוסיפה נפח ושובע עם מעט קלוריות.

סיבי הדרים

מקליפות הדרים מפיקים סיבים מסיסים וסיבים שאינם מסיסים. הפקטין, שהוא הסיב המסיס, יוצר במעי ג'ל ומשמש מזון לחיידקים המועילים — תפקיד שנקרא פרהביוטיקה. הסיבים שאינם מסיסים מוסיפים נפח ותומכים בתנועה סדירה של המעי.

גם כמות הסיבים חשובה. עודף סיבים יכול לגרום בעצמו לבעיות עיכול, ולכן הכמות במתכון מחושבת מראש.

מה מצפים לראות כשהעיכול מתייצב?

• בשבוע הראשון: הקקי נעשה מוצק יותר, קטן יותר בנפח ופחות מריח. פחות גזים.
• בחודש הראשון: פרווה מבריקה יותר, עור פחות יבש, שתיית מים יציבה.
• בחודש השלישי: המשקל מתאזן, ריח רע מהפה נעלם, פחות דלקות אוזניים ועור.

שאלות נפוצות על יציאות רכות

כמה זמן לוקח לראות שיפור?

אם הסיבה הייתה מעבר מהיר מדי, ימים ספורים. אם הסיבה הייתה כמות, בדרך כלל שבוע עד שבועיים. אם מדובר ברגישות לחלבון, תפריט אלימינציה לוקח שמונה שבועות ומעלה.

מותר לערבב אוכל טבעי עם מזון יבש?

מבחינה תזונתית אפשר, אבל רמות הלחות השונות יוצרות עיכול לא מאוזן, ולחיה עם יציאות רכות זה בדיוק המשתנה שמיותר להוסיף.

איך מפשירים נכון?

במקרר, שתים עשרה עד עשרים וארבע שעות, או במים פושרים ולא חמים למשך שלושים עד שישים דקות. לא מחממים במיקרוגל, כי החום הורס בדיוק את מה שרצינו לשמור. אוכל מופשר נשמר עד שלושה ימים במקרר, ולא נשאר בחוץ יותר משעה.

האם פרוביוטיקה עוזרת?

בתקופת מעבר עם יציאות רכות, תוספת חיידקים ידידותיים למעי היא צעד מקובל. בתפריט עצמו, קירשה (כרס ירוקה) מביאה אותם באופן טבעי.

הכלב אוכל יבש כבר שנים והיציאות תמיד היו רכות. זה נורמלי אצלו?

רגיל אצלו זה לא אותו דבר כמו תקין. כשהיציאה רכה לאורך שנים על אותו מזון בדיוק, הדבר הראשון שבודקים הוא לא החיה, אלא הקערה.

איך משתמשים במדריך?

כדי להתקדם בבדיקה, מתחילים בסוג המזון ועוברים לפי הסדר על קצב המעבר, הכמות היומית, החטיפים והתוספות, ולבסוף על החלבון.

רישום ושינוי של משתנה אחד בכל פעם מאפשרים לראות מה השתנה בעקבות כל צעד.

עזרה בבדיקת התפריט והכמות

אפשר להתחיל במחשבון הכמות היומית, ששואל על המשקל, מצב הגוף ורמת הפעילות ומחזיר כמות בגרמים.

אם יש שאלות על התפריט, כתבו לדוד מה הכלב או החתול אוכל כיום, מה השתנה וממתי מופיעות היציאות הרכות. במצבים שמצריכים וטרינר, פועלים לפי ההנחיות בתחילת המדריך.

"העברתי את החתולים שלי ממזון יבש להאו מיאו עקב בעיות מעיים ושילשולים. השינוי היה אדיר ומהיר."
אתרה, שני חתולים

לחשב את הכמות היומית לכתוב לדוד בוואטסאפ