כשמדע התזונה היה צריך קנה מידה למדוד בו חלבונים, הוא היה צריך לבחור נקודת ייחוס.
הוא בחר בביצה.
חלבון הביצה הוא קנה המידה שלפיו נמדדים כל שאר החלבונים.
זו גם הסיבה שהוא במתכון.
מה אבקת ביצה נותנת
חלבון בנוי מאבני בניין קטנות שנקראות חומצות אמינו. חלק מהן הגוף מייצר לבד, וחלק חייבות להגיע מהאוכל. חלבון שמכיל את כל החומצות שהגוף לא מייצר נקרא חלבון מלא. ביצה היא חלבון כזה.
יש סולם בינלאומי שמודד כמה טוב הגוף מעכל חלבון ומשתמש בו. קוראים לו PDCAAS. ביצה מקבלת בו 1.0, הציון המרבי בסולם. בפועל, הגוף קולט ומנצל כמעט 100 אחוזים מהחלבון שבה. לפי נתוני NRC, נעכלות חלבון הביצה עומדת על כ-98 אחוזים, יותר מבשר ומדגים.
מעבר לחלבון
בביצה יש גם חומר שהמוח, מערכת העצבים והכבד צריכים כדי לתפקד. קוראים לו כולין. הגוף משתמש בו לייצור החומר שמעביר מסרים בין תאי עצב, מוליך עצבי בשם אצטילכולין, שקשור לזיכרון וללמידה. אצל גורים בשלב הגדילה ואצל חיות מבוגרות עם ירידה בזיכרון, לכולין יש משקל מיוחד.
לצדו יש בביצה שני חומרי צבע צהובים שמצטברים ברשתית העין ומגנים עליה מנזק חמצוני ומקרינה. קוראים להם לוטאין וזאקסנטין. שניהם תומכים בראייה לאורך זמן, וקשה להשיג אותם ממקורות אחרים במנה.
בשר מול ביצה
חלבוני בשר ודגים הם הבסיס של רוב המתכונים, ולרוב החיות הם מתאימים כמו שהם. אבל חלק מהכלבים והחתולים מפתחים אלרגיה דווקא לחלבונים המוכרים האלה.
בשביל חיה כזאת, ארוחה רגילה היא בעיה.
ביצה נוטה לעורר פחות תגובות אלרגיות מחלבוני בשר נפוצים, ולכן אבקת ביצה משמשת מקור חלבון חלופי לחיות רגישות. זה לא אומר שבשר הוא רכיב בעייתי. למי שלא אלרגי אליו, הוא נשאר הבסיס של הקערה.
טרייה מול מיובשת
הייבוש לא נועד לשנות את הביצה, אלא לשמור עליה. אבקת ביצה מיובשת שומרת על רוב הערכים התזונתיים של ביצה טרייה, עם חיי מדף ארוכים והרכב יציב.
ביצה טרייה דורשת מקרר וזהירות. אבקה דורשת מדף.
היציבות הזאת מאפשרת לכמות החלבון במתכון להישאר קבועה, מנה אחרי מנה.
השורה התחתונה
רוב מקורות החלבון נמדדים מול ביצה.
אבקת ביצה מכניסה למתכון את קנה המידה עצמו, בצורה שנשמרת לאורך זמן, ואיתה גם כולין למוח ולוטאין לעיניים.
מקור: NRC - Nutrient Requirements of Dogs and Cats
איפה זה אצלנו. יש אבקת ביצה מיובשת ב-16 מתכוני הסדרה ללא הקפאה.
