מה במאמר
לגור נותנים חטיף אילוף קטן, בגודל של אפונה, שעשוי מרכיב אחד מהחי ונשבר בקלות ביד. כמה? כמה שהאימון דורש, בתנאי שכל החטיפים ביום נשארים חלק קטן מהאוכל. כלל האצבע המקובל הוא עד עשירית מהכמות היומית.
מה הופך חטיף לחטיף אילוף טוב
- קטן. הגור בולע אותו בשנייה וחוזר להסתכל עליכם. חטיף שצריך ללעוס עוצר את האימון.
- ריחני. גור עובד בשביל ריח. ככל שהריח חזק יותר, קל יותר להחזיק את תשומת הלב שלו גם בחוץ.
- נשבר ביד. מחתיכה אחת צריכים לצאת חמישה או עשרה פרסים, בלי סכין ובלי לכלוך.
- רכיב אחד. הקיבה של גור עדיין רגישה. כשבחטיף יש רכיב אחד, ומשהו לא מסתדר, יודעים מיד מה הסיבה.
מה אנחנו נותנים לגורים
בחטיפי האילוף שלנו יש רק בשר או איבר מיובש, בלי שום תוספת. שניים שמתאימים במיוחד לגורים:
- ריאות בקר מיובשות. קריספיות ושבירות, מתפרקות בקלות לפירורים קטנים. קלות מאוד, ולכן שקית אחת מספיקה להרבה אימונים.
- טחול בקר מיובש. כהה וריחני, נשבר בקלות. זה החטיף לרגעים הקשים: אימון בחוץ, קריאה לחזור, מפגש עם כלב אחר.
כדאי להחזיק שני סוגים: חטיף רגיל לתרגול יומיומי, וחטיף מיוחד שהגור מקבל רק על הצלחה גדולה.
כמה חטיפים ביום
בגיל הזה מתאמנים הרבה, ולכן הכמות מצטברת מהר. שלושה כללים שומרים על איזון:
- עד עשירית מהאוכל היומי. את הכמות היומית של הגור אפשר לחשב במחשבון ההאכלה, וממנה לגזור את החטיפים.
- ביום של אימון ארוך מורידים מעט מהארוחה. החטיפים הם אוכל לכל דבר.
- חלק מהארוחה יכול להיות הפרס. גור רעב ישמח לעבוד גם בשביל האוכל הרגיל שלו. את החטיפים שומרים לתרגילים הקשים.
הגודל חשוב יותר מהמספר. לגור, פירור בגודל אפונה הוא פרס מלא. לגור מגזע קטן מספיק חצי מזה. מה שקובע הוא כמה פעמים הוא הצליח וקיבל, לא כמה גדולה הייתה כל חתיכה.
איך מתחילים עם חטיף חדש
מכניסים חטיף חדש אחד בכל פעם, בכמות קטנה, ועוקבים יומיים שלושה אחרי היציאות. איברים מיובשים הם מזון עשיר. יציאה רכה אומרת בדרך כלל שנתתם יותר מדי או מהר מדי, ולא שהחטיף לא מתאים. מורידים כמות, מחכים שהיציאות יתייצבו, וממשיכים.
ארבע טעויות נפוצות
- חתיכות גדולות מדי. הגור שבע אחרי חמש דקות והאימון נגמר.
- חטיפים עם סוכר, קמח וצבעי מאכל. קוראים את רשימת הרכיבים. אם היא ארוכה, זה לא חטיף לגור.
- אותו חטיף תמיד. הגור מתרגל, והפרס מאבד מהערך שלו. מגוונים.
- חטיף בלי סיבה. חטיף אילוף ניתן על משהו שהגור עשה. כך הוא שומר על הכוח שלו.
טיפ מעשי לפני שיוצאים לאימון
שוברים את החטיפים לפירורים עוד בבית, ושמים בכיס או בשקית קטנה שנפתחת ביד אחת. הפרס צריך להגיע לגור בתוך שנייה או שתיים מהרגע שהצליח. אם אתם עסוקים בלשבור חתיכה, הוא כבר לא מקשר בין הפרס למה שעשה. חטיף מיובש לא מלכלך את הכיס ולא מתקלקל בטיול, וזה יתרון גדול על נקניקיות וגבינה.
מאיזה גיל
אפשר להתחיל מהיום שהגור מגיע הביתה ואוכל מזון מוצק באופן קבוע, בדרך כלל סביב גיל חודשיים. מתחילים בפירורים קטנים של חטיף אחד, ומרחיבים בהדרגה.
סימן אחד שלא מחכים איתו: גור צעיר שמקיא שוב ושוב, או משלשל יותר מיום. גורים מתייבשים מהר, וזה מצב לווטרינר.
בשורה התחתונה
חטיף אילוף טוב לגור הוא קטן, ריחני, מרכיב אחד, ונכנס לחשבון האוכל היומי. על התזונה המלאה של השנה הראשונה כתבנו במדריך התזונה לגורים.
